חיפוש

עם שלמה ארצי בפריז

עודכן ב: ינו 29

הודעה עם קישור שהגיעה במסנג'רשל הפייסבוק באמצע הלילה מחברתי שולמית המקסימה, הקפיצה אותי ולא נתנה לי מנוח עוד הרבה ימים אחכ.

סדנת ציור בפריז….וואו ! נשמע וואו !! גדול ענק יקר רחוק פלצני ומתנשא משהו. לבד? אני ??

ובכל זאת, אחרי יומיים של התלבטות התקשרתי לעינת קרמן מאור המורה לציור, ישראלית שעושה סדנאות ציור בפריז. בן רגע כל החששות התפוגגו, כבר בטלפון היא נשמעה חייכנית ומרגיעה ונשמע שהולך להיות נהדר.

לחץ מסיבי מהבית ומחברים ללכת אחר החלום שלי, שכסף בא והולך ועכשיו זה הזמן וממש לא מחר, והוזמן כרטיס טיסה לפריז ומלון לעוד שבועיים קדימה.

ואז החל מחול מטורף של לקנות ציוד מיוחד (כסא מוזיאונים כדי לצייר בגנים, צבעי עפרונות וציוד נלווה כי אי אפשר לסחוב לחו”ל צבעי שמן ואת כל הציוד הכבד והמלכלך) בגדים חמים כי אני לא אישה של סוודרים וכו.

ובעיקר הייתי צריכה להרגיע את סף הפחד והלחץ שלי... של איך אטוס לפריז לבד?? איך אסתדר לבד? ומה אעשה כל יום אחרי השעה 13.00 אחרי הסדנה, בזמן החופשי, כשאני רוצה לבלוע את כל פריז שלא הייתי בה שנים רבות, כשהדגש הוא על ה-לבד.

אז בניתי לי תוכנית, מה לעשות כל יום לאחר הסדנה, רכשתי כרטיסים מראש לתערוכות, סימנתי מסלולים ומילאתי לי את הימים בתוכניות. ככל שהתקרב המועד קראתי תכננתי וסימנתי איך לבלוע את פריז אהובתי, ובעיקר פחדתי. ממש שיקשקתי. בינתיים חברתי בוואטסאפ למירב הנהדרת , אחת הבנות שנרשמו לסדנה, כולן מעיר אחרת, מכירות אחת את השנייה ולמדו אצל עינת ציור ורק אני הזרה והחדשה.

הגעתי לשדה התעופה כשאני על הקצה לבטל את הכל ולהיכנע לפחד, מבוהלת וחיוורת עם גרון חנוק ולחץ מטורף (בנוסף,אני גם פוחדת מטיסות). פגשתי חלק מהנשים שישתתפו בסדנה קיבלתי חיבוק גדול ונאמר לי המשפט שהעיף אותי ” את לא לבד”. זהו. שם כבר התחלתי לגעת בשמים.

לא מוצאת את המילים לתאר את הכייף וההנאה של להתעורר במלון בוטיק שווה ברובע הלטיני בחדר משלי, עם מיטה ענקית כשאני ישנה לרוחב, לאכול ארוחת בוקר משובחת ולצאת לצייר במשך 4 שעות כל בוקר, בגני לוקסמבורג המרהיבים במוזיאון רודן הגאון בגני מונסו הנפלאים או לאורך הסיין מתחת לגשרים הרומנטיים.

למדתי לצייר בעפרונות ובטכניקות חדשות. היכרתי את מירב עליזוש רוחמה ואודט המופלאות, היה בינינו חיבור מטורף כבר מהערב הראשון.

אולי זה היין הפריזאי המשובח, המאפים המשובחים, השוקולדים המעוצבים הבולונז’רי הפטיסרי והבייקרי השכונתיים שפקדתי השכם והערב, ואולי זה הקסם באוויר שיש בעיר הזו, נהניתי ללכת לבד הכי נהניתי ללכת מידי פעם לאיבוד ולזמזם כל הזמן דיי בקול רם את שלמה ארצי שליווה אותי ושר, ושרתי איתו

“לא לפחד מהפחד”.



וכך אני, מציירת לי בגני לוקסמבורג עם חיוך של אושר

מציירת בגני לוקסמבורג



זו הייתה חווית חיים. סיפוק עצום וטפיחה על השכם שהצלחתי להתגבר על הפחד מהלבד, ואפילו מאד להינות ממנו. הכרתי נשים נפלאות ,ועשיתי את מה שאני הכי אוהבת לעשות..לצייר לצייר ועוד לצייר.

עברו בדיוק שנתיים, הקורונה דחתה לי שוב את החלום הגדול...לגור לפחות כמה חודשים בפריז אהובתי.

זה עוד יקרה.


"אדם צריך שתהיה לו מילה,

קצת מקום בעולם,

אהבה לא נשכחת.

וקול אמיתי לתפילה,

ורגע מושלם,

כדי לתת ולקחת,

ולא...לפחד מהפחד"




ואם הגעתם עד פה, תלייקו ♥, שאדע שאהבתם.


בואו לבקר באתר החדש שלי, תמיד שמח וצבעוני אצלי layzagallery.com


115 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול