הקול ששינה את עולם האופרה
- עליזה גוטמן - ציירת

- 16 בספט׳
- זמן קריאה 3 דקות
ילדות קשה בצל מלחמה
מריה קאלאס נולדה בניו יורק ב־1923, להורים יוונים שהיגרו לאמריקה. הילדות שלה לא הייתה קלה: ההורים הסתכסכו ונפרדו, והיא גדלה לצד אם מנוכרת ותובענית שלא חסכה ממנה ביקורת. בשנות נעוריה, כשהמשפחה חזרה ליוון, חייה הצטלבו עם תקופת הכיבוש הנאצי.
בתוך מציאות של פחד ומחסור, הקול שלה הפך לנשק היחיד שעמד לרשותה, כלי שמילא אותה בכוח ובתקווה.

תחילת הקריירה, מיוון אל הבמות הגדולות
קאלאס החלה את דרכה באופרה של אתונה, שם כבר היה ברור שמדובר בכישרון נדיר.
קול הדרמטיקו סופראנו שלה היה יוצא דופן, לא תמיד "חלק" או "מושלם", אך בעל עוצמה אדירה ויכולת דרמטית שכמעט לא נראו כמותה. היא עוררה תשומת לב של מנצחים ובמאים כבר בשנות הארבעים.
הפריצה הגדולה התרחשה כאשר הוזמנה לאיטליה, מדינת האם של האופרה.
שם, תוך שנים ספורות, הפכה לדמות המרכזית של לה סקאלה במילאנו, בית האופרה החשוב ביותר בעולם. היא שיתפה פעולה עם מנצחים כמו טוליו סראפין והרברט פון קאראיין, ועם במאים שהבינו את כישרונה הדרמטי.
תהילה עולמית
בשנות החמישים והשישים כבר לא היה ספק: קאלאס היא הדיווה הגדולה ביותר של זמנה. היא הופיעה בקובנט גארדן בלונדון, במטרופוליטן אופרה בניו יורק ובפסטיבלים יוקרתיים, כולל פסטיבל ורונה המפורסם. בכל הופעה היא הפכה את הבמה לדרמה אנושית אמיתית, לא רק מוזיקה יפה, אלא סיפור חי, טעון ברגש.
בין התפקידים שהפכו אותה לאגדה: "נורמה" של בליני, "טוסקה" של פוצ’יני, "מדיאה" של כרוביני, וגם תפקידים פחות מוכרים שבהם החזירה לחיים יצירות שנשכחו.
היא נחשבת לאחת האחראיות הגדולות ל"תחיית הרפרטואר הבל קנטו" זרם של אופרות מהמאות ה־18 וה־19 שחזרו לבמות בזכותה.
הקול הייחודי
קולה של קאלאס היה קשה להגדרה: מצד אחד עוצמתי, דרמטי ומטלטל; מצד שני שברירי, חם וחדיר ללב. היו שאמרו שאינו "מושלם" טכנית, אך למעשה ייחודו היה ביכולת שלו לשאת עמו סיפור. כל משפט מוזיקלי נשמע דרכו כמו הודאה אישית או זעקה אנושית. היא לא רק שרה, היא גילמה את הדמויות עד הסוף, מה שהעניק לה את התואר "הדיווה המוחלטת".
חיים של זוהר
במקביל לקריירה, חיה קאלאס חיי זוהר אמיתיים.
היא גרה בדירה מפוארת בשדרת ז'ורז' מנדל 36, ברובע ה־16 של פריז, בקומה השלישית של בניין אלגנטי.
הבית הפך לסמל של פאר וסטייל, מקום בו ביקרו אנשי תרבות, עיתונאים ופוליטיקאים. גם כיום, שלט זיכרון מוצב על קיר הבניין, תזכורת לנוכחותה הגדולה בעיר.

\
תלבושות ותכשיטים, דיווה במלוא מובן המילה ✨
מעבר לקול המהפנט והמשחק הדרמטי, קאלאס הייתה ידועה גם בסטייל הבלתי מתפשר שלה.
על הבמה היא הופיעה בתלבושות עשירות, שמלות משי מהודרות, גלימות כבדות ורקמות זהב, שתפרו עבורה מיטב מעצבי האופנה והקוסטיום. מחוץ לבמה היא הפכה לאייקון אופנתי: עגילים נוצצים, שרשראות פנינים, טבעות יהלום ובגדי הוט־קוטור מפריז ומילאנו. העיתונות אהבה להכתיר אותה כ"מלכת האופרה" גם בזכות המראה המלכותי שלה, מראה שהשלים את הדמות הדרמטית ותרם לאגדה שנבנתה סביבה.
אהבות כואבות
אף על פי שהייתה נערצת ומוקפת מעריצים, חייה האישיים לא האירו לה פנים. אחת האהבות הגדולות שלה הייתה איל הספנות היווני אריסטוטלס אונאסיס.
היחסים ביניהם ריגשו את העולם, אך הסתיימו בכאב צורב כאשר אונאסיס עזב אותה לטובת ג’קלין קנדי. האכזבה הזו ליוותה אותה עד סוף חייה והעמיקה את תחושת הבדידות.

סוף עצוב
עם השנים, הקול שהרים אותה לפסגות החל לדעוך.
הבמות כבר לא התקבלו באותה ההתלהבות, והיא התרחקה מהציבור. את ימיה האחרונים העבירה לבדה בדירתה בפריז, שם נפטרה בשנת 1977, בגיל 53 בלבד, בבדידות קשה, כשרק עוזרי הבית לצידה.
כך הסתיים מסע חיים שהחל בעוני ומלחמות, פרח בתהילה עולמית, והסתיים בשקט כואב.
זיכרון חי וקול נצחי
כשאני מאזינה לה היום, אני מבינה למה היא עדיין נחשבת לאחת הקולות הגדולים של כל הזמנים. מעבר למוזיקה, היא מזכירה לי את הכוח של אמנות לגעת בלבבות, להאיר גם בזמנים החשוכים ביותר, ולהשאיר אחריה הד עמוק כזה שממשיך להתנגן גם אחרי שהקול השתתק.
לאחרונה צפיתי בסרט חדש בקולנוע על חייה של מריה קאלאס, והרגשתי שאני יושבת מרותקת במשך כל הזמן.
הקול שלה, חד, עוצמתי ומלא רגש חדר לי עמוק ללב.
ממליצה לכם על הסרט התיעודי על חייה, "במילותיה" שמשלב קטעי ארכיון נדירים ומבט אישי לחייה המורכבים.
זה לא היה סתם עוד סיפור על זמרת אופרה גדולה, אלא מסע חיים טרגי ומרתק של אישה שידעה לעורר השראה בעולם כולו ועדיין הצליחה להישאר אנושית, שברירית ופגיעה.
ואם הגעתם עד לכאן ואהבתם, סמנו לי לייק/לב אדום - שאדע
תוכלו גם להירשם בעמוד הראשון לניוזלטר שלי, ותקבלו מייל כשיש פוסט חדש בבלוג.
מוזמנים להציץ באתר החדש layzagallery.com
בחנות און ליין הבינלאומית שלי https://layzagallery.etsy.com
ולעקוב אחריי באינסטגרם layzagallery1




תגובות