כל אישה צריכה שמלה שחורה קטנה

קוקו שאנל - המהפכה האלגנטית

גבריאלה "קוקו" שאנל נולדה ב19 לאוגוסט ־1883 בצרפת, בבית עם תנאים צנועים מאוד.

לאחר מות אמה ואב שנעלם מחייה, היא הושארה במנזר ובית יתומים.

שם, לצד חיי משמעת נוקשים, נחשפה לראשונה למלאכת התפירה שלימדו הנזירות. את הקווים הפשוטים והנקיים של לבושן אימצה לליבה, ודווקא מהם נולדה המהפכה הגדולה שלה: אופנה חדשה שלא נזקקה לקישוטים מיותרים אלא נשענה על נוחות, פשטות ואלגנטיות טהורה.

שאנל צמחה לעולם אופנה שהיה עדיין כבול במוסכמות של המאה ה־19.

נשים נאלצו ללבוש מחוכים חונקים, חצאיות כבדות מבדים שלא נושמים ושמלות שלא אפשרו כמעט תנועה.

קוקו הייתה זו שהעזה לקצר חצאיות, לחשוף שוקיים ולהסיר את המחוך מהמלתחה הנשית.

היא הציגה לראשונה קולקציות שאיפשרו לנשים לנשום, ללכת, לרקוד ולחיות. המעשה הזה לא היה רק שינוי אופנתי, אלא שחרור חברתי.

שמלה שחורה קטנה. ציור וצילום עליזה גוטמן

ב־1918 היא התבססה בפריז ופתחה את חנותה האייקונית ב 31 Rue Cambon בקומת הרחוב, חנות, מעליה מדרגות מפותלות מלאות במראות, סלון לתצוגות אופנה, ובקומה העליונה, דירתה האישית.

אחד האלמנטים האייקוניים והמסקרנים ביותר בדירתה של קוקו שאנל הוא גרם המדרגות המצופה כולו במראות. שאנל עיצבה אותו כך שתוכל לשבת על המדרגה החמישית, המספר שהיה אהוב עליה במיוחד, ולצפות בתצוגות האופנה המתקיימות בקומה שמתחת, מבלי שאיש יבחין בה.

קירות המראות יצרו אפקט של אור, עומק ותנועה, אך מעבר ליופיים, הם שימשו עבורה כלי אסטרטגי:

להיות נוכחת אך נסתרת, לראות הכול מבלי להיראות.

כמו האישה עצמה, גם החלל הפך לביטוי של שליטה, דיוק וחופש, עיצוב שהוא הצהרה.

הדירה נותרה עד היום כמעט כפי שהייתה: ריהוט קטיפה כהה, פסלי בודהה, מנורות קריסטל, מראות רבות ועיצוב תיאטרלי. אבל דבר אחד בולט, שאנל מעולם לא ישנה בה. היא גרה כל חייה במלון ריץ שממול, ושמרה את הדירה אך ורק כמרחב השראה ומקום לפגישות אינטימיות עם מקורבים.

היום הוא משמש כמוזיאון למוזמנים בלבד, פניותיי בעבר למנהלי המוזיאון והנכסים שלה, דרך קשרים צרפתיים שלי להגיע למוזיאון הפרטי-סורבו בנימוס.

הקשר שלה למלון ריץ נצרב בהיסטוריה מסיבות מורכבות. במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר הריץ שימש מפקדה של הגסטאפו, שאנל חיה בו וניהלה רומן עם קצין נאצי בכיר. קשרים אלו עלו לה ביוקר, ושמה כמעט ונמחק מהחברה הגבוהה בצרפת לאחר המלחמה. רק שנים מאוחר יותר הצליחה לשקם את שמה ולחזור לזירה.

החזרה הזו לוותה בקולקציה חדשה באמצע שנות ה־50, שהחזירה את המותג לפסגת ההוט קוטור.

לצד עיצוב האופנה, קוקו שאנל עשתה מהפכה גם בעולם הבישום.

"שאנל 5", שיצרה ב־1921, נרקח מתערובת ניחוחות מורכבת של כ־50 תמציות.

אז, בעולם שבו נשים השתמשו בעיקר בבשמים חד־גוניים, זו הייתה חידוש עצום. הבושם הפך מיד לאגדה, ולאחר שמרילין מונרו הצהירה בראיונות כי בלילה היא "לובשת רק שאנל 5", הפך גם לסמל של חושניות ואינטימיות.

עד היום זהו אחד הבשמים הנמכרים ביותר בעולם.

בושם שאנל 5

שאנל הייתה גם זו שהכניסה את השמלה השחורה הקטנה לאופנה. בשנות ה־20 השחור נחשב צבע של אבל בלבד. היא הפכה אותו לפריט חובה בארון , קל, נוח, אלגנטי ונגיש.

השמלה הזו עדיין נחשבת סמל האופנה האלמותי של המאה ה־20. "לבוש מותרות חייב להיות נוח," אמרה שאנל, "אחרת זו לא מותרות."

מעבר לעולם האופנה, יצירתה של שאנל הפכה לחלק מסיפורים היסטוריים. אחד הרגעים המפורסמים התרחש ב־22 בנובמבר 1963, כאשר הנשיא ג’ון קנדי נרצח.

ג’קלין קנדי, לבשה חליפה ורודה מצמר בוקלה של שאנל. החליפה נותרה מוכתמת בדם בעלה, אך ג’קי סירבה להסירה. היא המשיכה ללבוש אותה גם כשעמדה לצדו של לינדון ג’ונסון בהשבעתו לנשיאות.

החליפה הפכה לאייקון עולמי של אבל, אבל גם של כוח נשי ושל נצחיות עיצובי שאנל.

ג'קלין קנדי אונאסיס עם החליפה של שאנל

מורשתה ממשיכה לעורר עניין גם בספרות. אחד הספרים האחרונים הוא "סודה של תופרת השמלות", המתאר את חיי פריז בזמן הכיבוש הנאצי דרך עיניה של התופרת ומזכירתה האישית של קוקו.

הספר חושף את הצד האפל והסודי של עולם ההוט קוטור באותן שנים: קשרי אופנה ושלטון, דילמות מוסריות ומאבק על הישרדות. קריאה בו מעניקה הצצה נוספת לרקע בו פעלה שאנל, בין גאונות יצירתית לשערוריות אישיות.

נהניתי קרוא את הספר שכולו התרחש סביב כיכר ואנדום place Vendôme .

אני ממליצה למי שרוצה ללמוד עוד על הגברת לצפות בדוקו " קוקו שאנל: לא מכופתרת."

על קוקו שלעולם תהיה שנויה במחלוקת, הסרט בכיכובה ובקטעי ארכיון נדירים בקולה שלה, במילותיה עם צילומים נדירים שלה בחדרה במלון ריץ, ובדירתה ב 31 Rue Cambon שמעולם לא ישנה בה.

 הסרט, בן שני חלקים, משרטט את דיוקנה בצורה אובייקטיבית של גבריאל 'קוקו' שאנל, שעיצוביה האייקוניים נותרו סמלים של יוקרה, סטייל, מיניות ועוצמה במאה ה-21 וכמובן עם נגיעה בקשרים שלה עם הנאצים

היום, יותר מחמישים שנה לאחר מותה הבית ב Rue Cambon (שהוא ממש מול הכניסה האחורית של מלון ריץ') ומותג שאנל ממשיכים לשגשג. התורים בכניסה לחנות/מוזיאון הבית תמיד ארוכים של סקרנים מעריצים, ובעלי ממון.

כל בושם, כל תיק, כל שמלה, כולם נושאים את חותמתה של אישה אחת שהעזה לשנות את כללי המשחק.

קוקו שאנל לא רק יצרה אופנה, היא יצרה שפה.

שפה של חירות, פשטות, נשיות ועוצמה.

ואם הגעתם עד לכאן ואהבתם, סמנו לי לייק/לב אדום - שאדע

תוכלו גם להירשם בעמוד הראשון לניוזלטר שלי, ותקבלו מייל כשיש פוסט חדש בבלוג.

מוזמנים להציץ באתר החדש layzagallery.com

בחנות און ליין הבינלאומית שלי https://layzagallery.etsy.com

 ולעקוב אחריי באינסטגרם layzagallery1