אתמול לפני 102 שנים נפטר אוגוסט רנואר שהיה פסל וצייר צרפתי.
רנואר פיתח את סגנונו המיוחד שלו בשנות ה 30 לחייו כשגר בפריז אהובתי, הוא הרבה לצייר אנשים ובעיקר נשים דוממות, שנראה כאילו והן מתנועעות. הוא הרבה לצייר מפגשים בין אנשים, בתי קפה שיט הפלגות, ארוחות וסעודות יוקרתיות רבות משתתפים
רנואר נולד למשפחת חייטים ענייה ונשלח בנערותו לעבוד כשולייה לציור על חרסינה של האחים לוי.
מהכסף שהרוויח התקבל ללימודים בביס הגבוה לאמנות בצרפת "אקול זה בוזאר ". במהלך הלימודים פגש וחבר לקלוד מונה סיסלי ובאזיל. הם למדו יחדיו אצל מס מורים ולא הפסיקו לחפש את המורה האחד המיוחד, יחד.
בשנת 1870 בילה רנואר ביער פונטנבלו ושם הכיר את פילגשו ליזה טראו שהיתה המודל שלו, את דיוקנה הוא צייר והנציח בעשרות ציורים.
בשנת 1873 כשהוא מתגורר ועובד בסטודיו במונמארטר עבודתו לא נתקבלה ע"י ה"סלון" הרשמי , ואז ביחד עם חבריו הציירים הקימו תערוכה אלטרנטיבית לסלון הדחיין. רנואר המשיך לחבור לציירים מבוגרים יותר דגה ומאנה ובד בבד התחיל למכור יצירות במחירים של כ 400 פרנק. בהצלחתו המסחררת מכר את הציור "אם ובנותיה" ב 1200 פרנק.
בערוב ימיו היתה פריחתו הגדולה בתחום האומנות כשגר בכפר שלוו בדרום צרפת, למרות שהפך לצייר פרטרטים מבוקש לעשירי הארץ, הוא הותקף בשיגרון שבהדרגה הקשיח את מפרקיו והפך אותו לנכה עד שלא יכול היה לצערו, לאחוז במכחול, הוא העדיף להישאר בכפר, הפריחה והאוויר הקלו עליו.
רנואר צייר ללא סוף את ילדיו הקטנים והאומנת גבריאל, שהיתה אומנת המשפחה מעל ל20 שנה והיתה המודל החביב עלי ובמאות ציורים היא בולטת בעצמות לחייה הגבוהות, שיערה השחור וחזה הקטן (שאת זה העדיף על פני חזה שופע בנשים, רנואר צייר אותה לבדה, עם ילדיו או עם דוגמנית נוספת, פעמים רבות לבושה באותה חולצת שיפון לבנה שקופה.
באוגוסט 1919 ממש חודשים ספורים לפני מותו זכה לעדנה כשנסע לפריז וראה את יצירתו "הגברת שרפנטיה ובנותיה" תלוי במוזיאון הלובר שככ רצה.
בביקוריי בפריז, אני תמיד מגיעה למונמארטר למולן דה לה גאלט (בצרפתית: Moulin de la Galette) שהיא טחנת רוח הממוקמת בגבעה הגבוהה בצפונה של פריז. הטחנה צוירה על ידי אמנים רבים איך הפורסם שבהם הוא אוגסט רנואר שצייר את הנשף במולן דה לה גלאט , ציור שמן משנת 1876 שנמצא במוזיאון דאורסיי
היום המבנה הכחול הפינתי משמש כמוקד עלייה לרגל תיירותי. על קירות בית הקפה/מלון יש הדפס מהציור המפורסם של רנואר, והמבנה הוכרז כאתר היסטורי.
. ב-1 בדצמבר, אחרי שישב כדוגמן עבור הפסל מרסל גימון שפיסל את ראשו, חש לפתע ברע ונפל למשכב.
אחרי יומיים מת רנואר בשתיים לפנות בוקר, יום רביעי, ה- 3 בדצמבר 1919.הוא ונטמן ב Essoyes
ואם הגעתם עד לכאן, ואהבתם, סמנו לי לב אדום שאדע
הכי כדאי להירשם בעמוד הראשון לניוזלטר שלי, ותקבלו מייל כשיש בלוג חדש באתר.
מוזמנים להציץ באתר החדש layzagallery.com
לעקוב אחריי באינסטגרם layzagallery1