מי שמכיר אותי יודע שמשוררים וסיפורים זה ממש אני.
בכל הזדמנות אני אוהבת לסייר לבקר לקרוא לספר והכי הכי לצייר אותם ועליהם.
בכל פעם שאני מציירת ציפורים אני נזכרת בביאליק,
והיום .. הוא תאריך לידתו .
כשביאליק היה בן 7 נפטר אביו, ואמו שלחה אותו לגור בבית סבו. הוא למד ב"חדר" כמו כל בני דורו, ובגיל חמש עשרה התחיל ללמוד בישיבת "וולוז'ין", בה רצה ללמוד במקביל ללימודי תלמוד, גם מדעי הרוח. רצונו להרחיב השכלתו מעבר להשכלה הדתית גבר, ובקיץ 1891 הוא עזב את הישיבה ועבר לאודסה, תוך מחשבה ששם יוכל לחוות ולבנות חיים עשירים ורחבים יותר.
שם למד ספרות רוסית ודקדוק גרמני. לימד עברית, תקופה מסויימת, כדי שיוכל לממן את מחייתו בעיר, הרחיב את ידיעתו בתחומי הרוח ובחיי החברה שלו, ונפגש בין היתר גם עם אחד-העם, שמאד השפיע על סגנונו. ביאליק נשא לאשה את מניה אוורבוך. במשך מספר שנים עבד עם אביה במסחר עצים וב-1897 החל ללמד בסוסנוביץ. באותן שנים כתב שירים בעברית וביידיש והחל בכתיבת סיפורים, הראשון שבהם הוא "אריה בעל גוף". כשעלה לארץ התגורר ברחוב שהיה קרוי על שמו בעודו בחיים, הנהיג ביאליק מסורת של מפגשי תרבות בשבתות אחה"צ "עונג שבת" שם ניתנו הרצאות בנושאי ספרות היסטוריה יהדות והגות. בין מאות כתביו ניתן למצוא את "על השחיטה" בעקבות פרעות קישינייב. קומי צאי, הכניסיני תחת כנפך, היא יושבה לחלון, אלוף בצלות ואלוף שום, מאחורי הגדר, יום שישי הקצר, ספיח, החצוצרה נתבישה, בשל תפוח, אחרי מותי ועוד. ביאליק שהיה חשוך ילדים נשאר נשוי למניה עד יום מותו, אבל ניהל רומן רב שנים עם הציירת העברייה הראשונה, אירה יאן . אירה שימשה השראה לביאליק ואת עקבותיה ניתן לגלות בשיריו. אירה כתבה "מאושרת הייתי למגע משוררנו הדגול, הוא שהשיבני לעמי, הוא שהחזירני לעצמי." עבודתם המשותפת החלה במכתבים רשמיים, אבל בהדרגה קיבלו המכתבים נופך רגשי,. היא התאהבה בביאליק, נטשה את בעלה ועברה לגור סמוך לגבול צרפת-שווייץ, משם שלחה לאהובה מכתבים וגלויות נוף. שם היא גם עבדה על איור שיריו. אירה קיוותה שביאליק יעזוב את אשתו למענה, אבל בעוד שהיא הקריבה את כל מה שהיה לה בהתאם לצו ליבה, ביאליק פעל על פי צו מצפונו, נותר נאמן למניה וניסה להסתיר את הקשר. ביאליק שסבל מאבנים בכליות טס לוינה לטיפול, ושם נפטר. הלוויתו של ביאליק היתה מהגדולות שידעה הארץ, השתתפו בה מעל ל 100.000 איש! ביום חם מאד . בכל העיר נשמעו צפירות מבתי החרושת, העובדים פסקו ממלאכתם. פועלים ירדו מהפיגומים ורחובות העיר התמלאו באנשים. בשולי רחוב בלפור ושדרות רוטשילד עמדו סדרנים ענודי סרטי אבל. וגגות העיר ומרפסותיה ואדני חלונותיה הושחרו ביריעות אבל, גם שם עמד הקהל והביט במסע ההלוויה. . שלוש שנים אחכ תרמה מניה את ביתם לעיריית תל אביב.
ביאליק נפטר ביולי 1934ו נקבר בבית הקברות טרומפלדור לצד מאניה, וממש לא רחוק מאירה יאן, ואולי יש בכך סוף מעודד ומנחם לאותו סיפור אהבה עצוב שהתקיים "מאחורי הגדר".
במסגרת בלוגים ששכתבתי לסלונה וסיורים עירוניים שהוזמנתי אליהם, הייתי בשנה האחרונה מספר פעמים בבית ביאליק המחודש. הבית שהוא מוזיאון בכיכר הכי יפה בעיר, שוחזר בדיוק כפי שהיה אז, חדרים וחללים בגוונים חזקים מאד של אדום כחול וירוק יפהפיים, ספרייה גדולה מאד ועשירה והמון עיטורים מזרחיים צבעונים. ביקור חובה ממש.
ואם הגעתם עד לכאן, ואהבתם...סמנו לי ♥, שאדע
מוזמנים להציץ באתר החדש layzagallery.com
גם לעקוב אחריי באינסטגרם layzagallery1
ולבקר בחנות ה ETSY העולמית שלי etsy.me/2uqY7C1